נגעים פתולוגיים של בלוטות רוק בחלל הפה ובאזור ראש צוואר מתפתחים בבלוטות רוק קטנות של ריריות הפה ובבלוטות רוק גדולות המתנקזות לחלל הפה. בלוטות רוק קטנות (שמספרן כ-1000) הן בריריות במקורן, ונמצאות בתת-הרירית של כל ריריות הפה מלבד בחניכיים ובאזור החך הקדמי.
בלוטות רוק גדולות: פרוטיד (סרוזית במקורה), תת-לסתית (מעורבת סרוזית ומוקוזית) ותת-לשונית (מוקוזית במקורה), מנקזות דרך צינוריות שפתחיהן נמצאים בריריות הלחי ורצפת הפה.
מחלות הפוגעות בבלוטות רוק יכולות להיות זיהומיות ולהיגרם על ידי נגיפים או חיידקים. המחלה הנפוצה ביותר היא החזרת, מחלה נגיפית הפוגעת בעיקר בילדים ובבלוטות רוק גדולות. החזרת גורמת לרוב לנפיחות דו-צדדית של בלוטת מצד האוזן (פרוטיד). המחולל שלה הוא Paramyxovirus והסימנים הקליניים בדרך כלל יופיעו לאחר תקופת דגירה של כשבועיים-שלושה. סיבוך נדיר של עקרות עלול להיגרם כאשר המחלה פוגעת במבוגרים. אין טיפול במחלה, אך מחסנים נגדה ובאלה שחולים מטפלים בביטויים הקליניים. מחלות זיהומיות נוספות אך נדירות הן Bacterial sialadenitis מחיידקים שיכולה להופיע בצורה חדה או כרונית. מחלה נוספת היא מחלה אוטואימונית – תסמונת סיוגרן (Sjogren’s syndrome). כמו כן עלולות להופיע דלקות בבלוטות רוק בשל חסימה של צינורית הפרשה שיכולה לגרום לעצירה בהפרשת הרוק שמתפזר לתוך הרקמות. תופעות אלה מוכרות בעיקר בבלוטות רוק קטנות, כגון Mucous extravasation phenomenon/Mucocele)) בשפה, או Mucous retention cyst בחך, או Ranula ברצפת הפה וגם בבלוטות רוק תת-לסתיות – Chronic sialadenitis.
הגידולים של בלוטות רוק גדולות וקטנות נדירים והם בדרך כלל שפירים. הגידול הנפוץ ביותר הוא Pleomorphic adenoma/Mixed tumor)), גידול שפיר המופיע בעיקר בבלוטת מצד האוזן (בפרוטיד). גידולים שפירים אחרים נדירים יותר הם: Canalicular adenoma, Oncocytoma, Tumor Warthin’s (Adenolymphoma). הגידולים הממאירים של בלוטות רוק הם קרצינומות, והנפוץ ביותר שבהם, על פי מחקרים אפידמיולוגיים אמריקאיים, הוא ה-Mucoepidermoid carcinoma ולפי מחקרים אירופיים הוא ה- Adenoid cystic carcinoma/Cylindroma. ה-Cylindroma הוא גידול תוקפני במיוחד וידוע בדרך ההתפשטות שלו לאורך סיבי עצב, לכן אחד הסימנים הראשונים לגילויו הוא שיתוק בצד שבו הוא מופיע.