אנו זקוקים לחמשת חושינו בכדי לתקשר עם סביבתנו.
האף והפה מהווים פתחי כניסה ראשוניים לאוויר, לריחות, ולמזון אשר מעובדים על ידי חושי הריח והטעם. חושים אלו עוזרים להגן עלינו מפני חומרים מסוכנים מחד ומחזקים ומעודדים את הצורך הבסיסי שלנו לאכול ולשתות מאידך. יש לזכור כי עד 70% מחוש הטעם נובע בעצם מחישת ריח. לראיה כאשר אנו מצוננים חוש הטעם שלנו משובש. נוטים לזלזל בחוש הריח האנושי בהשוואה לזה של כלבים או של כרישים, אך חוש הריח שלנו מסוגל להבדיל בין טריליון סוגים שונים של גירויים.
קולטני טעם הם אלה שמעבירים למוח את התחושה של חמשת טעמי היסוד מחלל הפה שהם: חמוץ, מתוק, מלוח, מר, ואוּמָמִי. בשנים האחרונות נתגלה שקולטנים טעם, בעיקר של טעם מר, נמצאים לכל אורך מערכת העיכול וגם במערכת הנשימה. ההנחה היא, שלקולטנים אלה תפקידים נוספים בגופנו מלבד חישת הטעם.
הפרעה בחוש הריח איננה נדירה כלל. שכיחותה באוכלוסייה הינה עד 2% ועולה לכ- 50% מעל לגיל 65. קרוב ל 70% מהסובלים מהפרעה בחוש הריח מציינים שינויים באיכות החיים וקרוב לחצי מהם מדווחים על שינויים בתיאבון ובמשקל. שליש מהסובלים מאובדן חמור של חוש הריח דיווחו על אירוע מסכן חיים כגון דליפת גז או שריפה וכן על הרעלות מזון.
קיימות סיבות רבות לאבדן או לשינוי בחוש הריח או הטעם. הנפוצה ביותר היא חסימה של מערות האף על רקע דלקות ו"פוליפים". אבל גם: תרופות, מחלות מטבוליות או אוטואימוניות, חשיפה תעסוקתית לרעלים, זיהומים של מערכת הנשימה העליונה, גידולים, הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות, מחלות ריאה, וטראומה כגון כירורגיה לאזור או תאונת דרכים. בנוסף, פגיעה בחוש הריח הוכחה כסמן מוקדם למחלת אלצהיימר.
השנה הוקם ״המרכז לאבחון הפרעות תחושת טעם וריח״ במסגרת המחלקה לרפואת הפה, סדציה ודימות של בית החולים הדסה עין-כרם ושל הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית. הבדיקות הנערכות במסגרת המרכז מאפשרות להבדיל בין הפרעה בחישת טעם לבין הפרעה בחישת ריח וכן לכמת את חומרת הפגיעה ולהעמידה על סקלה מספרית.
יש לציין כי פגיעה בחושי הריח והטעם מוכרת כנכות לביטוח לאומי. הבדיקה כלולה בסל הבריאות.