מצבים בחלל הפה בעלי פוטנציאל להתמרה ממאירה

מצבים בעלי פוטנציאל לממאירות (Potentially malignant disorders (PMD, כוללים נגעים ומצבים בעלי פוטנציאל להתמרה ממארת כגון):

• לויקופלקיה (Leukoplakia)
• אריתרופלקיה (Erythroplakia)
• אריתרולאוקופלקיה (Erythroleukoplakia)
• ילפת שטוחה פומית (Oral lichen planus)
• שינויים ברקמת השפה הנגרמת מחשיפה לשמש (Actinic cheilitis)
• שינויים בריריות הפה הנגרמים מחשיפה ללעיסת (oral submucous fibrosis) Betel quid/areca nut.

לויקופלקיה- Leukoplakia

לויקופלקיה מוגדרת כנגע לבן שאינו מתגרד בריריות הפה, שלא עונה על הגדרה של מצב קליני או מחלה אחרת עם סיכון להתמרה ממארת. שכיחותה 0.5%, והיא המצב בעל פוטנציאל הממאירות הנפוץ ביותר (מהווה 80% מכלל מצבים אלו). בזמן נטילת הביופסיה, בכשליש מהלויקופלקיות ימצא שינוי טרום סרטני (דיספלזיה) או אפילו סרטן מסוג של קרצינומה חודרנית, ומכאן יש לפנות למומחה לרפואת הפה אם מזהים נגע לבן אפילו אם הוא שטוח שנראה תמים קלינית.

הלויקופלקיות מתבטאות קלינית במספר צורות הופעה:

1. הומוגנית: דקה ושטוחה
2. לא הומוגנית: מנוקדת (Speckled) וקשרית (Nodular) עם או בלי אזור אדום
3. וירוקוזית (Verrucous Leukoplakia) אשר זהה במראה הקליני ל Verrucous Carcinoma.

השיעור השנתי להתמרה ממארת של לויקופלקיה הוא כ- 1-2%. הצורה ההומוגנית בעלת פוטנציאל התמרה ממארת נמוך ואילו הצורה הלא הומוגנית בעלת פוטנציאל התמרה גבוה. האתרים בעלי הסיכון הגבוה ביותר להתמרה הם: רצפת הפה, בטן הלשון (ventral) וצידי הלשון.

Proliferative verrucous leukoplakia (PVL)

מונח קליני המתאר לויקופלקיות מרובות מולטיפוקליות הקיימות בו-זמנית ובעלי שיעור גבוה מאוד של התמרה ממארת. מצב זה נוטה להופיע בנשים מבוגרות, בדרך כלל ללא היסטוריה של שימוש בטבק.

אריתרופלקיה

נגע אדום שלא עונה על הגדרה של מצב קליני או מחלה אחרת בעלי סיכון להתמרה ממארת, שכיחותו 0.02%–0.83% והוא ה-PMD בעל הסיכון הגבוה ביותר להתמרה ממארת. לרוב מופיעות כנגע בודד על בטן הלשון, צידי הלשון, ריצפת הפה, ואזור החך הרך וה- retromolar trigone כנגע שטוח עם פני שטח חלקים או מגורגרים.

בעת שהן מתגלות ברוב האריטרופלקיות (~90%) ימצא שינוי טרום סרטני מתקדם (דיספלזיה קשה) או אפילו סרטן מסוג של קרצינומה חודרנית.

Actinic cheilitis

זהו שינוי הנוטה להופיע על השפה התחתונה ונובע מחשיפה לקרינת השמש ושימוש בטבק. המראה הקליני הוא ספקטרום הנע מאודם בשלבים המוקדמים ועד התעבות האפיתל, הופעת רבדים אדומים או לבנים, העלמות גבול ה-vermilion, ואזורים דלקתיים ומחורצים. שיעור ההתמרה הממארת מוערך כ-1.4-36% בטווח זמן שבין שנה עד 30 שנים.

במקרים של חשד ל-PMD חובה לבצע ביופסיה לקביעת אבחנה מדויקת. הטיפול כלול בסל הבריאות.