להכנה הראשונית של חלל הפה בחולה סרטן, טרם התחלת הטיפול האונקולוגי, יש חשיבות מרובה במניעה ובצמצום של סיבוכים וזיהומים בחלל הפה ובגוף כולו – הן במהלך תקופת הטיפולים האונקולוגיים והן לאחריה.
לאחר סיום הטיפול האונקולוגי, טיפול שיניים מניעתי תקופתי הינו בעל חשיבות מרובה בכלל, ובחולה האונקולוגי בפרט. טיפולים אנטי-סרטניים רבים פוגעים בשיניים, ובמקרים רבים גם לאחר סיום הטיפולים כנגד הסרטן ישנה התוויית-נגד לביצוע עקירות שיניים והתקנת שתלים דנטליים. לפיכך, חיוני לשמר את השיניים. בנוסף, דלקת בחניכיים עלולה להחמיר סיבוכים בחלל הפה הנובעים מהטיפול האונקולוגי. זאת ועוד, טיפול שיניים לאחר סיום הטיפול האונקולוגי מיעל גם לשיפור האסתטיקה של החיוך וריח הפה, וחשוב למטופלים רבים כעוד סימן לחזרה לשגרת החיים לאחר סיום הטיפול בסרטן.
עקרונות טיפול השיניים בחולה הסרטן:
- התייחסות אמפתית והתנסחות זהירה חשובות במיוחד.
- לפני הטיפול, יש להתייעץ עם האונקולוג המטפל לגבי עיתוי הטיפול ולקבל ממנו סיכום אבחנות, רשימת תרופות עדכנית, רשימת טיפולים בעבר ורשימת רגישויות ואלרגיות.
- לפני טיפול חודרני יש לבצע ספירת דם עדכנית. אין לבצע טיפול חודרני אם רמת הנוטרופילים נמוכה מ-1,000 תאים/מ"מ3 או אם רמת טסיות הדם נמוכה מ-75,000 תאים/מ"מ3.
יש לדחות את הטיפול אם החולה מרגיש לא טוב, סובל מחום, כיבים (לדוגמה, מוקוזיטיס, או זיהום נגיפי הרפטי) ו/או כאב בחלל הפה, או אם החולה מדווח על מצב לא יציב או החמרה במצבו.
לפני הטיפול ולאחריו יש לבצע שטיפת פה עם חומר מחטא כגון כלורהקסידין נטול אלכוהול.
רצוי לבצע הנחת פלואור (באמצעות לכה או כפות) בסיום הטיפול.
במקרה של ספק באחד מהסעיפים יש להפנות לטיפול על ידי מומחה לרפואת הפה.
במקרה של החמרה במצב חלל הפה יש להפנות למומחה לרפואת הפה