תסמונת סיוגרן היא מחלה אוטואימונית (מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף) הפוגעת בבלוטות הרוק והדמע.
המחלה מאופיינת בתחושות של יובש קשה בפה ובעיניים, שעלולים להוביל לפגיעה בשיניים ובקרנית.
כמו רוב המחלות האוטואימוניות, גם תסמונת זו תוקפת בעיקר נשים, וכ-90 אחוזים מהחולים בה הן נשים, בעיקר בגיל העמידה.
שכיחותה הכללית של התסמונת נעה בין חצי אחוז ל-3 אחוזים מאוכלוסיית העולם, ובישראל ישנם על פי ההערכות 80-100 אלף חולים, שהם כאחוז מהאוכלוסיה.
מתוכם, רבים אינם מאובחנים או שאינם מטופלים כראוי.
הטיפול המיטבי בתסמונת הוא רב מערכתי ולרוב משלב טיפול על ידי ראומטולוג,רופא עיניים ומומחה ברפואת הפה.
חשד לתסמונת עולה כאשר יש יובש פה עד כדי קושי בבליעה של מזונות יבשים.
כתוצאה מיובש פה יכולים להתפתח זיהומים בחלל הפה ואף מצב של ״עששת דוהרת״ בשיניים.
לעיתים מופיעה נפיחות של בלוטות רוק, מצב המחייב פניה מיידית לבדיקה וטיפול ע״י מומחה לרפואת הפה.
על אף שתסמיניה העיקריים קלים יחסית, במקרים מסויימים תסמונת סיוגרן עלולה לטמון בחובה סיכונים נוספים, כמו למשל סיכון גבוה לפגיעה בעובר במהלך היריון.
הסיכון המשמעותי ביותר שנקשר במחלה, הוא העובדה שלחולים בה סיכוי גדול פי 40 לחלות בסרטן מסוג לימפומה, ביחס לאוכלוסייה הכללית.
לכן, ישנה חשיבות מכרעת לאבחון נכון, טיפול כולל ומעקב רפואי אחר החולים.